מענה מהיר למציאות משתנה: שינויים שנעשו בעמותות בזמן מלחמה
עם פרוץ המלחמה החברה האזרחית יצאה לשטח באופן מיידי. קמו יותר מ־1,000 יוזמות אזרחיות – לפינוי בתים, חלוקת מזון, תמיכה בנפגעים וליווי משפחות. מערכי סיוע אדירים הוקמו ומאמץ זה שיקף כי חוסן חברתי נבנה מהשטח, מהקהילות, מעמותות ומהאזרחים שמרימים את הכפפה.
בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, שיעור ההתנדבות עומד על אחד מתוך ארבעה אנשים: כ־23% מתנדבים. בשנת 2023, לפני השבעה באוקטובר, שיעור ההתנדבות היה 23% ולאחר אוקטובר הוא זינק ל־33%. בשנת 2024 שיעור ההתנדבות עמד על 30%. אפשר לשער שהעלייה היא בשל המלחמה. דבר אחד כנראה ברור לכול, והוא שמתנדבים הם כוח מהותי שחייבים לתחזק ולחזק. מתנדבים הם אלו שמפנים, מסייעים, מחלקים מזון, מעניקים תמיכה נפשית ומחזקים את הקהילות בזמן אי־ודאות.
עמותות רבות, בעיקר קטנות, נאלצו לבצע שינויים מהותיים בפעילותן בתקופת המלחמה – שינויים שהפכו לתוכניות מרכזיות עם המשכיות. אחת הדוגמאות לכך היא בעמותת "עם הטבע".
עמותת "עם הטבע" היא חווה אקולוגית קהילתית השוכנת בלב פנימייה לנוער בסיכון בגן יבנה. מהשטח הנטוש של חמישה דונם, שהיה מכוסה קוצים ופסולת, יצרה העמותה בעזרת יותר מ־10,000 מתנדבים גן עדן עירוני שמחבר בין אחריות סביבתית, צדק חברתי וקהילתיות. החווה מציעה פעילויות חינוכיות, טיפוליות וקהילתיות לחניכי הפנימייה, לילדים ובני נוער מהקהילה ולתושבים מכל רחבי הארץ.
אורלי קנת מייסדת ומנהלת את עמותת עם הטבע משתפת "השבעה באוקטובר שיתק את כל הפעילות. מעבר להלם שאחז בנו, כמו בכל עם ישראל, ומעבר לעובדה שבמעגל הכי קרוב ל'עם הטבע' נחטפו, נהרגו ונרצחו 11 אנשים, לאסון הנורא היו גם השלכות ניהוליות, לוגיסטיות וכלכליות על העמותה. כל הפעילות נעצרה. מצאנו עצמנו ללא מעש ו־99% מההכנסות הצפויות שלנו מפעילויות נעלמו בבת אחת. התחושה הייתה שעם קבורת 11 האנשים הקרובים לנו, אנחנו גם הולכים לקבור את 'עם הטבע'."
ביום החמישי למלחמה החליטו לפעול בדרך חדשה – כעמותה אקולוגית עם קואופרטיב קוסמטיקה טבעית, עם שפע של צמחי מרפא, יזמו סדנאות לנשים מפונות במלונות. משם נולד שיתוף הפעולה עם 'רוח טובה' להכנת מארזי חוסן. מעל 1,000 מארזים חולקו לנשים מהעוטף ולנשים מוחלשות בחברה הישראלית. האימפקט האמיתי הוא "בעיקר הידיעה שאנשים הכינו את המארזים בעבודת יד אוהבת," אומרת קנת.
כאן החברות העסקיות נכנסו לתמונה, אם בהכנת מארזי חוסן בתוך המשרדים ואם בהגעה פיזית של קבוצות מתנדבים מחברות לשטח העמותה לשם קטיף והכנת המארזים. המתנדבים דיווחו כי זו הייתה אחת ההתנדבויות הכי משמעותיות ומהנות שהיו להם. "המגע עם הצמחים, הניחוחות והעובדה שהמוצרים טבעיים ומוכנים בידיים שלהם – יצרו רגעים קסומים ומרגשים."
כעמותה קטנה, השותפות עם חברות היא קריטית. "בלי השותפות עם החברות בחיים לא היינו מצליחים לקיים כל כך הרבה פעילויות גיבוש אקולוגיות לילדי הפנימייה. בלי השותפות עם החברות לא היינו מצליחים להגיע לכל כך הרבה נשים בעוטף (ונשים מוחלשות). לעמותה קטנטונת כמונו השותפויות האלה הן קריטיות ברמה קיומית," מספרת קנת.
ובצד השני של המטבע, בזירה העסקית ההתנדבות הפכה מכלי משני לכלי אסטרטגי. חברות הבינו שהמעורבות הקהילתית של עובדיהן אינה רק תרומה ציבורית אלא גם ערוץ שמחזק מחויבות, יציבות וחוסן ארגוני בימים מוטרפים של מלחמה.
ספציפית בישראל, שבה החברה מתאפיינת ברמת מעורבות גבוהה אך גם בשבריריות, יש חשיבות מכרעת לעומק של תוכניות ההתנדבות. המטרה היא לא רק לאפשר לעובדים להתנדב – אלא לבנות מדיניות, מדידה, התאמה לכישורים ותכנון ארוך־טווח.
2026 היא הזדמנות להבין שהמתנדבים אינם "עזרה ראשונה" אלא תשתית שמחזיקה חברה בזמן משבר ובשגרה. תחזקו את ההתנדבות, הרחיבו את המערכים הקיימים, וכך תבנו חוסן אמיתי.
בחזרה למגזין VIM