Menu Search Menu

חיפוש חופשי

כאן תוכלו לחפש פרוייקטים, כתבות או כל מה שבא לכם לחפש באתר רוח טובה

אמנות האהבה

9 אוגוסט 2018

באמנות כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה, בטח כשמדובר בקשר מדהים שנרקם בין בני אדם שבאים ממקומות כל כך שונים. הנה דוגמה לקשר ששבר דעות קדומות, שיצר אכפתיות אמיתית בקהילה, וגרם גם לקשוחים שבתלמידים להתרכך, לכתוב מכתבים רגשניים ולהציע כוס מים כשצריך.

לא מזמן הסתיימה לה שנת הלימודים והתלמידים יצאו לחופש, שמחים ונרגשים. אבל עבור תלמידי כיתה ו' בבית הספר עמית במודיעין, השנה הסתיימה ברגשות מעורבים- מצד אחד הם יצאו לחופש, סיימו בית ספר יסודי ויעלו לחטיבת הביניים, מצד שני גם הפרויקט שכל כך אהבו, עם אמני אקים ירושלים, הסתיים.

יצירה משותפת

ציפי לוי ולילי מש, מחנכות שתי כיתות ו' בבית הספר, והתלמידים שלהן נפגשו בשנתיים האחרונות, אחת לחודש, עם אמני אקים ירושלים, שלהם מוגבלות שכלית, לפעילות משותפת ויצירתית במסגרת 'סדנת האמנים של אקים'. ציפי מספרת לנו שלבית הספר עמית יש קו מובנה של תרומה לקהילה ועל כן נולד הרצון להתנדבות עם המשכיות ומשמעות עמוקה, שהוביל ליצירת שיתוף הפעולה הפורה ובעקבותיו- קשר נפלא בין התלמידים לאוכלוסיית אקים. "הפרויקט, שבמסגרתו הייתה עבודת יצירה משותפת בין התלמידים לבין אומני אקים ירושלים, יצא לדרך עם הרבה סימני שאלה וחששות, כי אף פעם לא נוצר מפגש עם בעלי צרכים מיוחדים", ציפי משתפת, "לפני שהתחילו המפגשים המשותפים התקיימה הכנה יסודית לתלמידים. למפגש הראשון הגיע ויקטור ליפק, מנכ"ל אקים ירושלים ואפרת וגנר, מנהלת פיתוח משאבים באקים, והן סיפרו לילדים על אקים, על הצרכים המיוחדים, גם באמצעות סרטים. גם בכיתות כמובן ערכנו פעילויות מקדימות". 

אמנות ההקשבה

וכך החלו המפגשים, לפעמים בבית הספר, לפעמים ב'בית רחל שטראוס' – מרכז התרבות והפנאי של אקים בירושלים. מוטי יפרח, מנחה בכיר בסדנת האמנים, היה זה שהדריך את המפגשים ולימד שיטות ציור שונות, סגנונות אמנות ועוד. "במפגש הראשון היה זמן ציור חופשי, מוטי דיבר ואיפשר ליצור בכל דרך, ישבנו בחוץ והיה מזג אויר נפלא. מפגש אחר הוקדש לאמנות דרום אמריקאית, אחר לעיטור מסיכות לפורים. מוטי דיבר בכל מפגש על מוטיב ורעיון וכולם התחלקו לקבוצות קטנות, משותפות. בזמן הפעילות נוצרה שיחה בין התלמידים לאמני אקים ועבודה בשיתוף פעולה", ציפי נזכרת.

אמנות הנתינה

שאלנו את ציפי איך הגיבו הילדים למפגשים והיא מספרת שהילדים חיכו נרגשים והדיירים של אקים ציפו גם הם בקוצר רוח. "אמנם לאורך הדרך עלו קשיים, הייתה בהתחלה הסתייגות אבל בהמשך ילדים ניגשו לאמן אקים ירושלים שעבדו איתו, ואפילו החלו לכתוב מכתבים ונוצרו קשרים. אחד הילדים כתב מכתב לאחד הדיירים שהוא מתרגש ומצפה שהוא יגיע וזה גרם להתרגשות רבה אצל הדייר שקיבל אותו. כל המהלך חייב את התלמידים להכלה, תקשורת ורגישות. גם ילדים שמגלים ביומיום פחות רגישות גילו הרבה יותר רגישות, לא הייתה רתיעה, ובמשך הזמן הייתה אפילו עזרה פיזית – ליווי לשירותים, הילדים הביאו טישו כשצריך וכוס מים. הייתה שם הכלה מאוד לא מובנת מאליה וצער מאוד גדול שזה נגמר. גם הורי הילדים שיתפו פעולה בסיוע ובליווי".

אמנות שימושית

עכשיו כשהסתיים הפרויקט מעניין לדעת, בראייה של שנתיים, מה לקחו איתם הילדים לחיים שלהם. ציפי מתרגשת ואומרת שאת התחושה שהנתינה שלהם הייתה משמעותית. "המפגש עם בעלי צרכים מיוחדים, שהם לא פוגשים ביומיום, תרמה להם לדעת להכיל ולהתחשב באחר. עצם ההיכרות עם אנשים עם רמת תפקוד שונה, שלרוב ממודרים מהמרכז והפעם שמים אותם במרכז, זה דבר משמח לשני הצדדים".